קוטפים כמות גדולה של עלים (ללא גבעולים)

סוגים מתאימים: עולש*, סלק (הכי מומלץ), כף אווז, חובזה, סרפד, כתמה, חרדל ומצליבים שונים, מרור הגינה, חסת המצפן, כרפס, חומעה ועוד.. (מומלץ לערבב כמה סוגים) חולטים את העלים במעט מים רותחים, סוחטים את העלים (מומלץ לשתות את מי החליטה הבריאים) קוצצים את העלים דק דק. יוצקים שמן זית בנדיבות למחבת, מטגנים בצל עד שיזהיב, מוסיפים את העלים הקצוצים ומטגנים כמה דקות- עד שהם מתחילים לקבל גוון קהה יותר, מכבים את האש, מוסיפים פלפל שחור גרוס גס, מלח גס, עוד שמן זית טרי, והרבה לימון

והנה מעדן בריא וטעים ביותר! כדאי למלא בפיתה, או לאכול לצד אורז.

המלצות נוספות: להוסיף עלי תבלין- אזוב, מרווה, נענע, קורנית או צתרה (נענע בסוף, כל השאר בהתחלה) בנוסף: אפשר לקראת סיום להוסיף ולקשקש ביצה, צנוברים גם התקבלו בברכה!

*עלי עולש זקוקים לבישול במים למשך 20 דק' סחיטה ואז להתחיל לעבוד איתם…

יתרונות תזונתיים של מעדן זה: ראשית- עלים ירוקים שקטפנו בבר הנם מלאים במינרלים, ויטמינים ופיטו-כימיכלים מועילים, בכמות רבה יותר מירקות קונבנציונלייים באופן ניכר, וזאת בגלל כמה סיבות.
הם אורגנים.
הם התמודדו לבד עם קשיי היום-יום ולכן יצרו חומריים חיוניים.
הם לא  עברו השבחה גנטית כמו כל ירק שגדל בחקלאות אורגנית או לא.
אנו אוכלים אותם ביום בו נקטפו או אולי אחד אחרי, ולא ימים רבים בהם חלק מהחומרים מתפרקים.

שנית- הבישול: אסכולות רבות טוענות שהבישול פוגע בחומרים בריאים בצמח, וזה בהחלט נכון, אך לצד זאת ישנם חומרים רבים שלא נפגעים (כמו ברזל) וישנם חומרים אחרים שכן נפגעים- אך הם עלולים להזיק, או לפחות להפחית ספיגה (כמו חומצה אוקסלית) לכן חשוב לזכור שיש יתרונות גם לאוכל מבושל וגם לאוכל חי, בנוסף- ברגע שאנו מבשלים את העלים אנו יכולים לצרוך מהם כמות גדולה, בנוחות ובקלות.

ולסיום- השילוב של שמן זית, פלפל שחור ולימון, הינו שילוב שמגביר מאד את הספיגה של חומרים חיוניים רבים, והופך אותם זמינים לגוף בעשרות עד מאות אחוזים יותר מאשר באכילה של עלים בלבד…

תהיו בריאים בעולם בריא ומלא שפע!

בתאבון

עדו.

יצאתי לחצר ביתי בבוקר, אמרתי שלום לתרנגולות ואספתי ביצים, מצאתי בגינה שתי פטריות מסוג נרתיקנית דביקה, ואז כבר ידעתי- חביתה!
בתוך גינת הירק השופעת מצאתי המון סלק בר, חובזה וניזמית לופתת וניגשתי למטבח.

שמתי כפית שמן קוקוס מוצק במחבת והדלקתי אש, קצצתי בצל וטיגנתי אותו היטב, עם היד שברתי את ראשי הפטריות והוספתי גם- זה הזמן למלח גס ופלפל גרוס, לאחר מכן בחשתי את הביצים והוספתי חופן ניזמית לופתת לשניות בודדות ומיד שפכתי את הביצים, בסוף הכנסתי ללחמניה חצי מהחביתה עם פסטו שחיכה בפריזר מהקיץ, כשהיה הרבה בזיליקום, ודחפתי ללחמניה עד אפס מקום את עלי הסלק והחובזה… זה היה מעדן!!! אפשר להוסיף לכל חביתה חופן ראשי ניזמית לופתת, זה ממש טעים ומעניין, היא מעט חמצמצה ועם טעם ייחודי רק לה…

בתאבון

(הביצה כתומה במיוחד כי אני מפנק את התרנגולות שלי…)

אוספים הרבה אורניות צעירות- יש לחתוך עם סכין את הרגל של הפיטריה ורק כך לנתקה מהאדמה- (אומרים שמשיכה ותלישה פוגעת בפיטריה שתיהיה שנה הבאה)
מסתכלים שברגל אין חור דרכו נכנסו תולעים.
מנקים- לא חובה אבל מומלץ להוריד את החלק הספוגי.
חותכים לקוביות גדולות יחסית.
קוצצים בצל ותפו"א ומטגנים אותם עד השחמה, מוסיפים את הפטריות ומלח ומטגנים עוד, עד שזה נראה טעים, הפטריות מוציאות הרבה נוזלים, כדאי לתת להם להתאדות…

בתאבון!!

אפשר עם לחם או עם לימון…

שימו לב- ישנה פטריה דומה מאד לאורנית שההבדל היחיד ביניהם למי שאינו מיומן הוא שכאשר שוברים את הפטריה ההיא לאחר כמה שניות היא נעשת כחולה… היא אינה מתאימה למאכל בכללל…

לוף ארץ ישראלי:- צמח טעים באופן מיוחד!! (מתאים גם למיני לוף שונים וללופית) לוף ארץ ישראלי

מצרכים:

שני חופנים גדולים של עלי לוף.
חופן של עלי חומעה ו/או חמציץ
בצל גדול
2 לימונים
מלח, פלפל, והרבה שמן זית.

הכנה:

ראשית אזהרה: הלוף מכיל רעל שנקרא אוקסלט הסידן, אשר עושה תחושת צריבה בעת מגע עם הפה והגרון, ולעיתים גם הידיים, רעל זה מתפרק לחלוטין בחומצה כך שאין לו השלכות על שאר הגוף כי בקיבה הוא מנוטרל. וזאת גם הסיבה שנבשל אותו עם לימון וצמחים חמוצים. על מנת להימנע מצריבה יש להקפיד על המתכון.

ניקח את עלי הלוף, אחד אחד נסיר את העורק המרכזי ונשמור את חלקי העלה הרכים והרחבים
נערום אותם בערימה מסודרת ונניח עליהם את קצות האצבעות (מבלי לעשות קבץ')
נחתוך את העלים לרצועות הכי דקות שניתן (מחמוד: "לקצוץ כמו טבק") עובי של מילימטרים בודדים או פחות.
את עלי החומעה או החמציץ נקצוץ גם, אך גס יותר…
נטגן את הבצל קלות ונוסיף את כל העלים יחד למחבת, רצוי לשים הרבה שמן זית איכותי, נסחוט לימון שלם למחבת ונמשיך לטגן/לבשל את העלים תוך ערבוב מתמיד, על אש בינונית למשך 20 דק'.
כעת ניתן לטעום מעט ולבדוק האם ישנה צריבה קלה בגרון, זה כבר לא נורא אבל אם בביס קטן יש מעט צריבה בארוחה שלמה תהיה צריבה חזקה, שימו לב, לוקח לעיתים דקה עד שמרגישים את הצריבה, ובמידה ויש עוד צריבה זה בגלל שהלוף לא נחתך מספיק דק ואפשר להמשיך לטגן עוד 20 דק' ולטעום שוב.
כעת להעביר לצלחת עמוקה, להוסיף שמן זית טרי ולסחוט לימון טרי- ולהגיש באהבה!

הערות- צמח הלוף נחשב ע"פ המסורת המקומית לבעל תכונות מרפא רבות – בעיקר כמרפא מסרטן, מחמוד אומר שאין ערבי שלא מכיר מישהו שנרפא באמצעות לוף מסרטן, אם זאת אין שום מחקר אשר מוכיח זאת (ואין מחקר שמראה שזה לא נכון) מספר ערבים ודרוזים ששוחחתי עימם מציינים שחשוב להשאיר מעט "למלם"- כלומר שתישאר צריבה קלה, על מנת להשיג את הרפואה שבלוף…

אזהרות- פרט להוראות ההכנה, לוף לא מומלץ על בסיס קבוע לאנשים הנוטים לסבול מאבנים בכליות ובדרכי השתן.

בתאבון ובהצלחה!

רכיבים לבצק:

250 גרם קמח חיטה מלא
3 כפות שמן זית
קמצוץ מלח
1/2 כוס מים
2 חלמונים

רכיבים למילוי:

4 ביצים
חופן גדול של עלי סרפד טריים
בצל לבן קצוץ
2 שיני שום כתושות
2 כפות שמן זית
מלח, פלפל לפי הטעם
2 כוסות של בורגול מקומי (אפשר להשתמש בקינואה, אורז, דוחן

הוראות הכנה:

משמנים תבנית פיירקס סטנדרטית לאפייה 20*40 ס"מ (או כל תבנית אפייה אחרת בגודל דומה) במעט שמן זית.
מכניסים את מרכיבי הבצק למעבד מזון ומערבלים עד לקבלת מירקם של בצק.
מרדדים את הבצק שנוצר ומרפדים איתו את תחתית התבנית.
חולטים את עלי הסרפד למספר דקות. מוציאים מהסיר, מקררים וסוחטים את הנוזלים.
מערבבים היטב בקערה את עלי הסרפד הסחוטים עם שאר חומרי המילוי.
יוצקים את תוכן הקערה על הבצק שבתבנית.
אופים בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 180 מעלות כשעה.
להעשרת הטעם ניתן לגרר מעל הקיש גבינת עיזים קשה כעשר דקות לפני ההוצאה מהתנור.

כמות נאה של נצרי אספרג

רכיבים לרוטב:

צרור קטן של פטרוזיליה
לימון טרי סחוט
רבע כוס שמן זית
2 כפיות חרדל
מלח ופלפל לפי הטעם
שן שום
אופן ההכנה:

מכניסים את כל חומרי הרוטב למעבד מזון ומעבדים עד לקבלת מרקם רוטבי חלק.
מאדים את נצרי האספרג במתקן אידוי כ-5 דקות
מסדרים את הנצרים המאודים בצלחת ומזליפים מעל מהרוטב.

מומלץ להגיש כמנה ראשונה.

יצאתי לגינת הירק וליקטתי כל עלה ירוק מתאים למאכל. עם הרוטב הירוק החי הזה, בכל רמת סמיכות בו תכינו אותו, אפשר: לתבל סלט, להזליף מעל ירקות אפויים, לטבול בו לחם מלא ועוד.

המרכיבים:

צרורות של צמחי תבלין: רוקט, עלי שומר, חלמית, סרפד, כף אווז, פטרוזיליה וכוסברה (אפשר לשנות את סוג העלים הירוקים לפי הטעם ומה שיש בבית)
1 לימון שלם סחוט
1 שן שום
1/2 כוס שמן זית מקומי בכבישה קרה
מלח מקומי

אופן ההכנה:

מכניסים את כל החומרים למעבד מזון ומערבלים עד לקבלת מרקם אחיד.

אפשר לקבוע את רמת הסמיכות של הרוטב על-ידי מינון כמות הירוקים.

הסלט נקרא סלט "קורסעני" בפי הדרוזים.

קוטפים עלי חרחבינה צעירים ורכים, קוצצים את כל העלה עם הגבעול קיצוץ דק כמו הפטרוזיליה בטבולה, ומוסיפים כל מה שיש בטבולה: עגבנייה, מלפפון, לימון, מלח, כף רסק עגבניות, שמן זית, ואם שכחתי משהו אז גם אותו.

שלב ראשון בהכנת העוגה:

כדי להכין עוגת בלוטים צריך להפיק מהבלוטים קמח בלוטים, שהוא הבסיס למאכלים שונים.

הבלוט הוא חומר גלם נפלא, יש מהם בשפע, הם מכילים פחמימות, חלבונים, שומן חד בלתי רווי, עשירים באשלגן ואין בהם נתרן או גלוטן. בבלוטים יש טאננים שהם החומרים שגורמים לטעם המר ולתחושת העפיצות בפה. הטאננים הם חומרים מכווצים, לא מומלץ לאכול הרבה בלוטים חיים אבל זה לא רעיל (במקרים מסוימים בלוטים חיים עשויים לשמש כתרופה).

לצרכי מאכל אנחנו רוצים להיפטר מהטאננים…

איך עושים זאת?

1. אוספים בלוטים, (עדיף בלוטי אלון תבור, שיש בהם פחות טאננים מאשר בבלוטי אלון מצוי, והם יותר גדולים.) בודקים שאין בהם חורים מתולעים.

2. מקלפים את הקליפה החיצונית החומה שלהם. מניסיוני, השיטה היעילה ביותר היא זו:

א. מניחים את הבלוט על קרש חיתוך, ובעזרת מזמרה חותכים את החלק השפיצי שלו, כשני מילימטר. זה החלק המר ביותר בבלוט, שם נמצא הנבט.
ב.חותכים גם את צידו השני של הבלוט, הצד שיושב בתוך הספלול. ממנו נחתוך כמה שפחות.
ג. מעמידים את הבלוט הקטום על קרש החיתוך, וחורצים אותו לכול אורכו בעזרת המזמרה.
ד. מקלפים את הבלוט בקלות, ובעזרת גב הסכין מגרדים גם את הקליפה הצמודה לחלקו הלבן הפנימי.

3. טוחנים את הבלוטים הקלופים, בבלנדר עם מים או בעזרת פומפייה על החלק העדין ביותר שלה, (זה שצורתו כוכבים שקשה לנקותם), עד לקבלת קמח.

4. שוטפים את הקמח שהתקבל בעזרת חיתול בד. מכניסים את הקמח לתוך חיתול ומניחים אותו בסיר גדול מתחת לברז מים. מתחילים לשטוף ומתמידים בכך עד שהמים שיוצאים3 מהבד הופכים מחומים לבהירים. שוטפים וסוחטים בין 15 ל – 20 שטיפות עד שהמים שקופים. השטיפות מסייעות בסילוק הטאננים.

5. עושים טעימת מבחן: לוקחים מעט קמח בלוטים שטוף, בערך כחצי כפית, לועסים לאט ומנסים לחוש את הטעם בכל חלל הפה. אם יש טעם עפיץ יש להמשיך לשטוף, אם אין – זה מצוין.

עכשיו אפשר להתחיל לאפות עם קמח הבלוטים שיש לנו….

מצרכים:

– 50 בלוטים (עדיף מאלון תבור), קלופים, טחונים לקמח ושטופים.

המידה הדרושה היא 3.5 כוסות קמח בלוטים.

– 1.25 כוסות סוכר חום

– חצי כוס קקאו

– 1 כף אבקת אפיה

– 2 כפות שוקולד צ'יפס

– 7 תמרי מאגה'ול חתוכים

– 3 כפות שמן קוקוס

– 3 בננות בשלות ומעוכות

– 0.75 כוס רסק תפוחים טבעי

– 1 כפית תמצית וניל

אופן ההכנה:

מערבבים הכול יחד עד לקבלת בלילה אחידה, אם העיסה יבשה מדי אפשר להוסיף מעט מים. יוצקים לתבנית עם נייר אפיה, מכניסים לתנור שחומם מראש ל – 180 מעלות, למשך 45 דקות.

חשוב לתת לעוגה להתקרר בחוץ זמן מה בתום האפיה.

בתאבון ולבריאות…

קוטפים גדילנים כאשר הם בשיא גודלם אך עוד לא מתחילים לעלות לפריחה

חותכים איפה שמתחילים הקוצים

מנקים היטב את השורשים משאריות אדמה

ממלאים סיר בשורשים שלמים, שמים מעט מים (רבע סיר) ומבשלים 40 דק' בערך.

מכניסים לבלנדר טוב את השורשים ואת המים מהסיר, מוסיפים 1-2 חופני קשיו, מלח פלפל ושמן זית וטוחנים.

מעבירים לצנצנות ומקררים ומחלקים למשפחה וחברים…

מעדן (דומה בטעם לממרח לבבות ארטישוק)

מתחילים בלקטוף המון חרובים בשלים וטריים, העונה זה קצת לפני בוא הגשמים, בד"כ סביב אוקטובר.
שוברים את החרובים לחלקים קטנים ככל הניתן, אך לא צריך להגזים. אין צורך להפריד זרעים.
משרים את החרובים השבורים בקערת מים בטמפ' החדר, בתוך הבית, ל 24-36 שעות, מומלץ לערבב מידי פעם. מסננים וניתן גם לסחוט. שומרים את המים- החרובים לקומפוסט.
המים הפכו בינתיים למיץ חרובים טעים ומרענן…אפשר לשים במקרר אבל זה יחזיק יום יומיים גג.
את המיץ המתוק מעבירים לסיר גדול ומדליקים אש גדולה, מביאים לרתיחה ומצמצמים עוד ועוד…בערך שהגענו לחמישית מהנפח צריך להתחיל לפקוח עיניים ולערבב שלא ישרף, מצמצמים עוד…
בפרי החרוב יש הרבה סוכר, על מנת שהדבש ישמר פרקי זמן ארוכים יש להגיע לכדי 60% סוכר.
אני אוהב לצמצם אפילו יותר ולהגיע לריכוז סוכר גבוה ביותר, וכך ניתן להוסיף לסירופ חליטות צמחי מרפא מרוכזות מבלי לרדת מתחת ל60% ולאבד את יכולת השימור שלו.
סימן שצמצמתם היטב ומספיק זה שהבועות משתנות, בשלב מסויים בועת הרתיחה של המים יתחלפו בבועות רתיחה של סוכר, כמו שעושים קרמל, וזה סימן שכמות המים נמוכה מאד…

אז למה זה בכלל טוב?
מבחינה תזונתית: סירופ החרובים מכיל את כל חומצות האמינו החיוניות (חלבון מלא) ובנוסף כמות גבוה מאד של מינרלים כגון ברזל, סידן, מגנזיום ועוד… מינרלים אלו אינם נפגעים בחום. כמו כן ישנם עוד מגוון פיטוכימיקלים מזינים ונוגדי חמצון ודלקת אשר מאפיינים את סירופ החרובים
מבחינה רפואית: סירופ החרובים יעיל לטיפול בכיבים במערכת העיכול, החל מאפטות ועד מחלות מעיים כביות, הוא משמש כנוגד אנמיה ומחזק במצבי חולשה.
מבחינה קולינרית:
אנחנו אוהבים לשים אותו על פנקייקים במקום סירופ מייפל, להוסיף לדייסה כממתיק, ולשיק…
אגב מתכון לפנקייקים 100% בריאים אצל נעה אשתי…